איך מטפלים ביאכטה
אין לזה סוף. הרשימה ארוכה ויש סיפוק רב במחיקת פריטים ממנה עם הביצוע המוצלח. אבל אז נוסף פריט חדש. להלן כמה מילים על מגוון החומרים והמערכות אותן אני מתחזק כמיטב יכולתי, לבד ובתקציב לחץ
גוף היאכטה
פיברגלס, אפוקסי, פוליאסטר, איטום, צבע ואסתטיקה.
פיברגלס ופוליאסטר נכנסו לתעשיית היאכטות בסביבות שנות השישים של המאה ה-20. עד אז יאכטות נבנו מעץ או ברזל. החומרים החדשים הביאו לא רק חידוש טכני לאופן בו נבנות סירות, אלא גם איפשרו שינוי חברתי. פיברגלס ופוליאסטר איפשרו לבנות יאכטות מעולות בעלויות נמוכות ובמהירות יחסית. מאז גם אזרחים משכבות נמוכות יותר יכלו להרשות לעצמם יאכטה. יאכטות להמונים!
מנוע דיזל ימי
שמן, דיזל, אוויר, פילטרים, צנרת, תושבות, סטרטר, משאבות, כבלים
מספנות וסטרלי התקינו ביאכטות המוקדמות שלהם – עד שנת 1981 בערך – את המנוע האלמותי של מרצדס – Mercedes OM636 42 HP. המנוע הזה תוכנן עוד בימי הוורמאכט בגרמניה ומאז כמעט ולא עבר שינויים, עדות לאיכות ההנדסית שלו. גם אנשי ים ותיקים אמרו לי – תן לו דיזל, שמן, מים ואוויר והוא יפעל לעד. אני מאוד אוהב את המנוע של היאכטה שלי למרות שאני לא משתמש בו הרבה (200 שעות בשנה אולי).
מערך המפרשים
מפרשים, חבלים, גלגלות, כננות ותרנים.
ליאכטה בת עמי יש שני תרנים: ראשי ומאסף. המפרש הראשי הוא אורגינלי, נולד ב-1979. גם המפרש המאסף האורגינלי עדיין ברשותי אבל בפורטוגל ארגנתי מאסף חדש (מבד של מפרש משומש) מכיוון שהאורגינל כבר היה כמו נייר. גם הראשי החל להתפרק וגם החלוץ כבר נקרע לי פעמיים. תפירת מפרשים מצריכה כלים וחומרים טובים, כשרון וניסיון, אולי יחזיק אבל יראה לא טוב.
מערכת ההיגוי
גלגל ההגה, לוח ההגה, גלגלי שיניים, שרשראות אופנוע, כבלי משיכה, מוליכים לכבלים, קואדראנט
מערכת ההיגוי פשוטה ומסיבית. גלגל ההגה מושך כבלים שמושכים את לוח ההגה לימין או לשמאל. אחד החסרונות ביאכטה בת עמי הוא האופן בו הותקן מערך העברת הכוח מהכבלים אל מדף ההגה. בגלל ההתקנה המשונה נוצרה זווית שלא מאפשרת לכבלים להתנהל כפי שסיבי המתכת מהם הם מורכבים היו רוצים. התוצאה היא שכבל אחד נקרע באמצע הים התיכון בין איביזה לספרד והבורג בקצה אותו כבל נשבר(!) באמצע האוקיינוס מספר חודשים מאוחר יותר.
מים מתוקים
משאבה, צנרת, ברזים, כיורים וניקוזים
ישנם שני מיכלי מי שתיה על היאכטה בת עמי: מיכל קדמי ובו כ-200 ליטר ומיכל אחורי, נמוך יותר ובו עוד כ-100 ליטר והם מתפקדים כמפל. שני המיכלים עשויים נירוסטה מולחמת. המים מהמיכל הגדול והגבוה יותר ממלאים את המיכל הנמוך יותר ומשם הם יוצאים אל משאבת הלחץ ומשם אל סעפת ומשם אל הברזים. אחד הדברים הראשונים בהם טיפלתי בימים הראשונים שלי עם היאכטה היה צינור שמוביל בין המשאבה והסעפת שהשתחרר בצד הסעפת והתחיל להזרים מים.
עץ
ארונות, דלתות ומגירות, לוחות רצפה, מחיצות הפרדה
אין הרבה עץ על היאכטה שלי אבל המעט שיש ברובו הוא עץ טיק. חזק, מפריש שמן טבעי במשך כ-100 שנה, לא מתרגש ממים, מלח ושמש, ואפשר לקרצף אותו, להסיר שכבת תאים אפורה ומתה ולחשוף עץ טרי ובלונדיני מתחתיה. לקירצוף זוכים רק לוחות שבכה ברצפת הקוקפיט והשרותים, הפנלים בכניסה לקבינה ופס עץ הטיק המגן על הסירה מבחוץ לכל אורכה. הארונות כולם עשויים עץ, לא ברור לי איזה ומשטחי העץ כולם מכוסים בקליף ( venner) שזקוק לקילוף והדבקה של שכבה חדשה ביותר מדי מקומות על הסירה.
חשמל
כבלי חשמל, מפסקים, תאורה, סוללות, מטענים, הארקה, מערכת סולארית,
יאכטות מהסוג הפשוט והצנוע בדרך כלל מתנהלות עם מערכת 12 וולט זרם ישיר DC, כמו ברכב. לי יש שני לוחות סולאריים שהתקנתי בעצמי ואלו מספקים לי כמעט את כל האנרגיה שאני צריך. על היאכטה בת עמי יש שתי סוללות 6 וולט שמחוברות בסדרה כך שהן נותנות 12 וולט. הספק כולל של 225 אמפר. שתי סוללות אלו נטענות מלוחות הסולאריים ומספקות חשמל לכל צרכן פרט למנוע. בנוסף יש לי סוללה בודדה נוספת של 12 וולט והיא משמשת אך ורק להנעת המנוע. בשני 'בנקים' נפרדים אלו של אנרגיה יש סוללות בנות שנה היום (הותקנו חדשות בחודש יוני 2022).
מתכת
נירוסטה, אלומיניום, ברזל, סגסוגת
מיכלי המים והדזיל עשויים נירוסטה על היאכטה בת עמי. המגופים (seacocks) שבגוף הסירה עשויים ברונזה ברובם. שרשרת העוגן עשויה ברזל מגלוון, התרנים עשויים סגסוגת אלומיניום וכך גם מסגרות החלונות שבסלון. הכבלים שמחזיקים את התורן (ונטות – stays or shrouds) עשויים נירוסטה. הרבה ברגים, אומים ושייבות עשויים נירוסטה. כל אלו זקוקים לבדיקה תקופתית – חלודה, סדקים, עייפות החומר, ובעיקר – הפחד הגדול הוא משיתוך או crevise corrosion באנגלית – מצב בו מתכות אצילות 'שואבות' מולקולות ממתכות נחותות מהן. סביב מי מלח מגבירה את התופעה. שיתוך שלא טופל יכול להטביע כל סירה.
משאבות
משאבות ידניות, חשמליות, מי ים, מי שתיה, מי קולחין
עוד לפני שקניתי את היאכטה שלי הפלגתי עם שרון ואמילי על ה Moody שלהם. "כמה משאבות יש לכם על הסירה?" שאלתי אותם ערב אחד כשפסענו על הרציף לאיזו מסעדת דגים מעולה במפרץ לא ידוע בטורקיה. שרון חשב, חישב, ואמר – 17. וואו, חשבתי, זה הרבה מאוד משאבות. על היאכטה בת עמי יש שתי משאבות שרותים ידניות, משאבת לחץ חשמלית למי שתיה, שתי משאבות רגל – האחת למי ים במטבח והשניה למים מתוקים בחדר השירותים הקדמי. יש משאבת דיזל במנוע, משאבת מי ים לקירור המנוע, משאבת מים מתוקים לקירור המנוע, משאבת שיפוליים חשמלית אוטומטית ועוד משאבת שיפוליים ידנית הפעם, משאבה ידנית לריקון מיכל מי קולחין, משאבה חשמלית לניקוז המים מהמקלחת ומשאבת אוויר ידנית לניפוח הדינגי.
מטבח
מקרר, כיור, תנור גז וכיריים, משאבת מי ים, ברזים
אחרי שנה ללא כיריים לבישול כי שני ראשי הגז בכיריים התפוררו כליל בגלל החלודה (טוב לאכול אוכל לא מבושל), ואחרי שנה וחצי ללא מקרר בחום הטרופי (לא כזה אסון), אני יודע להעריך את הנוחות של מטבח עם כל האביזרים. המקרר (טופל במספנה בקריאקו) עובד מעולה עכשיו. הכיריים ותנור האפיה טופלו ובהחלט נותנים עבודה, משאבת הרגל למי ים לשטיפת כלים עוברת טיפול כל פעם שהיא מתחילה לנזול (בדרך כלל דיאפרגמה נקרעת). כל מה שיש במגירות וארוניות המטבח נשלף החוצה אחת לשלושה חודשים, מקורצף ונשטף, מיובש וחוזר למקום נקי ומצוחצח. כל שבוע הכיריים מקבלות טיפול ניקיון יסודי.