יציאת אסיה
המקטע הראשון בחציית הים התיכון
הפלגה לילית מטורקיה ליוון
אירופה
עם עלות השמש כבר היינו באירופה. בינתיים תנאי הים השתנו לרעתנו. השמיים התכסו עננים נמוכים, הים הפך מבולבל ולא נוח והרוח סבה והחלה לנשב נגד כיוון היעד המקורי. שנינו היינו מאוד עייפים ורעבים. החלטתי לחתוך את ההפלגה קצר. במקום להגיע עד האי היווני לרוס עוד היום, נעגון בוואטחי, מפרץ מיוחד במינו בצידו המזרחי של האי היווני קלימנוס.
אל הנקיק
המפרץ הוא למעשה נקיק בסלע שהולך וצר. משני צידי המפרץ צוקים בגובה 10-15 מטר ועומק המים כשמונה מטרים. מפרץ מבוקש בקרב שייטים. כפר יווני קטן ויפה נמתח לחוף המפרץ. לאורך רציף בטון קצר קשורות כ-10-15 מפרשיות ומנועיות.
שטנו אל תוך נקיק. מישהו מהחוף צעק ושאל אם אני רוצה להקשר.
"כן."
"זרוק את העוגן מתחת לצוק שממול ובוא ברוורס אלי."
איש גדול, שעיר ושחום צורח
מעיין הטיל את העוגן ואני התחלתי לנוע לאחור. אז נשמעה שאגה מכיוון אחת המנועיות הקשורות לרציף. איש גדול, שעיר ושחום, עמד ללא חולצה בחרטום אחת המנועיות הקשורות לרציף וצרח עלי.
"אתה לוקח את העוגן שלי!!!! תוריד את השרשרת! תפסת את העוגן שלי!!!"
דגל טורקי התנוסס מעל המנועית היקרה של הבחור הגדול שעמד בחרטום והמשיך לצרוח עלי.
מעין אישר. העוגן תפוס על משהו.
מופע הבוקר
השעה היתה אולי שמונה בבוקר ובתי הקפה והמסעדות לאורך הרציף היו מלאות בשייטים ותיירים בסעודת הבוקר שלהם. המפרץ שקט מאוד והצוקים התוחמים אותו מגבירים את הצלילים משמעותית. קללותיו ושאגותיו של הטורקי הדהדו בעוצמה לאורכו ולרוחבו של המפרץ השלו.
עכשיו כבר היינו למופע הבוקר. לא היה איש שלא עמד והביט בנו. מעין מנסה לשחרר את העוגן מהשרשרת של הטורקי, אני מנסה לנווט את הסירה כך שלא תיגע בשום דבר, בעוד הטורקי השמן והשעיר צורח עלי ומקלל. בידור הבוקר בעיצומו.
דחיפה קלה
מבחינתי הדבר הנכון לעשות הוא להרים את העוגן כך שהשרשרת של הטורקי תהיה במרחק זרוע מהסיפון, לאבטח אותה עם חבל אל הסיפון, להוריד את העוגן שלנו אל מתחת לשרשרת התפוסה, להעלותו בחזרה לסיפון חפשי ואז לשחרר את השרשרת של הטורקי מהחבל המחזיק אותה.
הטורקי המשיך לצרוח ועבר עכשיו לקלל את הורי. לצידו עמד טורקי צעיר יותר וגדול יותר. שניהם נראו עצבניים מאוד. סימנתי לו שימתין ולא עניתי. אחרי כעשרים דקות של התברברות במים שבין הנקיק לסירות הקשורות, נער מקומי אחד קפץ למים, שחה אלינו ובדחיפה קלה שיחרר את אחיזת העוגן שלי מהשרשרת של הטורקי. חופשי.
"בוא נעוף מכאן" אמרתי למעיין.